אירוויזיון הילדים
 | |
| סמליל התחרות | |
| שיר הנושא | Te Deum |
|---|---|
| סוגה | תחרות מוזיקה |
| יוצרים |
Bjørn Erichsen  |
| זוכים |
זכייה נוכחית:  גאורגיה  צרפת |
| ארץ מקור |
דנמרק |
| שפות | אנגלית |
| מספר פרקים | 22 תחרויות |
| תוכנית מקור | תחרות הזמר של האירוויזיון |
| הפקה | |
| חברת הפקה | איגוד השידור האירופי |
| אורך פרק |
שעתיים ו-15 דקות (2003–2013, 2017-) שעתיים ו-30 דקות (2014-2015) שעתיים ו-45 דקות (2016) |
| שידור | |
| רשת שידור | ארגון השידור הציבורי בכל מדינה |
| תקופת שידור מקורית |
2003–2024 |
| קישורים חיצוניים | |
| https://junioreurovision.tv/ | |
  | |
תחרות הזמר אירוויזיון ילדים (באנגלית: Junior Eurovision Song Contest; בצרפתית: Concours Eurovision de la Chanson Junior; לעיתים נכתב כקיצור: JESC, Junior Eurovision או Junior EuroSong) היא תחרות שירים בינלאומית שנתית לילדים של רשת השידור "אירוויזיון" מטעם איגוד השידור האירופי (EBU).
התחרות מתקיימת החל משנת 2003, בהשראת תחרות השירים הסקנדינבית לילדים "אם.פי.ג'י נורדיק" (MPG Nordic). התחרות נועדה למשתתפים בגילאי 16 ומטה, המנועים מלהשתתף בתחרות הזמר של האירוויזיון, בשל מגבלת גיל הנהוגה בו מאז שנת 1989, ובכך, מהווה תחרות "אירוויזיון הילדים" מעין גרסת בת צעירה של תחרות האירוויזיון. בכל שנה, המדינה המארחת את התחרות נבחרת על ידי הוועדה המארגנת מטעם איגוד השידור האירופי, בניגוד לתחרות האירוויזיון הרשמית, אשר בה המדינה הזוכה בשנה מסוימת זוכה גם להיות המארחת בשנה הבאה (למרות שבתחרות זו, אם לא הוחלט על המדינה המארחת לפני מועד התחרות הזוכה תקבל את העדיפות לארח).
ישנם מספר קווי דמיון בין תחרות אירוויזיון הילדים לבין תחרות הזמר של האירוויזיון: כל מדינה שמשתתפת בתחרות שולחת זמרים, שגילם הוא בין 9 ל-14 ביום קיומה של התחרות (בעבר, אף הורשו ילדים בגילאי 8 ו-15 להשתתף בתחרות),[1] להתחרות נגד המדינות האחרות, כל מדינה שולחת שיר חדש ומקורי שנמשך בין 2 דקות ו-45 שניות ל-3 דקות,[2] הצופים שצופים בתחרות מוזמנים להצביע לשיר האהוב עליהם ביותר, התחרות משודרת בשפה האנגלית והמנצחת היא המדינה שקיבלה את מספר הנקודות המרבי.
בנוסף למדינות שמשתתפות בתחרות, התחרות שודרה והוקרנה במדינות נוספות, שאינן משתתפות בתחרות, כגון: איסלנד, אנדורה ופינלנד. החל משנת 2006, התחרות משודרת בשידור חי באינטרנט באתר האינטרנט הרשמי של התחרות.[3]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור של תחרות אירוויזיון הילדים הוא בתחרות שירים, שנוסדה בשנת 2000, כאשר רשות השידור הדנית, DR, החליטה לקיים תחרות שירים לילדים דנים. בשנת 2002 הורחב הרעיון לפסטיגל שירים סקנדינבי בשם "אם.פי.ג'י נורדיק" (MPG Nordic), בהשתתפות דנמרק, נורווגיה ושוודיה.[5] איגוד השידור האירופי הרחיב את תחרות השירים הסקנדינבית לילדים לתחרות שירים בהשתתפות כל המדינות החברות באיגוד השידור האירופי. כותרת העבודה של איגוד השידור האירופי הייתה "Eurovision Song Contest for Children" ("תחרות אירוויזיון לילדים").[6] דנמרק היא המדינה שהתבקשה לארח את תחרות אירוויזיון הילדים הראשונה בשנת 2003, לאור ניסיונם עם תחרות השירים הסקנדינבית, "אם.פי.ג'י נורדיק" (MPG Nordic).
לאחר שדנמרק ארגנה באופן מוצלח את אירוויזיון הילדים הראשון בשנת 2003, עמד ארגון אירוויזיון הילדים השני בשנת 2004 בפני בעיות מיקום. במקור, התחרות הייתה צריכה להיות מאורגנת על ידי רשות השידור הבריטית במנצ'סטר, ITV.[7] רשות השידור הבריטית במנצ'סטר הודיעה כי בשל בעיות כלכליות ותזמון, תחרות אירוויזיון הילדים בשנת 2004 לא תתקיים בבריטניה. לאחר מכן, איגוד השידור האירופי פנה לרשות השידור הקרואטית, HRT, שזכתה בתחרות בשנה הקודמת, כדי שתקיים את תחרות אירוויזיון הילדים 2004 בשטחה, בעיר זאגרב שבקרואטיה. חמישה חודשים לפני קיום התחרות בקרואטיה, נחשף כי רשות השידור הקרואטית, HRT, שכחה להזמין מקום באולם בו התחרות הייתה אמורה להתקיים. לאחר שנחשף כי רשות השידור הקרואטית שכחה להזמין מקום, רשות השידור הנורווגית, NRK, התנדבה לארח את התחרות בשטחה, בעיר לילהאמר שבנורווגיה.
החל מאירוויזיון הילדים 2004, גופי השידור שהשתתפו בתחרות הצטרכו להציע את נכונותם לארח את התחרות בשטחם, כדי שאיגוד השידור האירופי יימנע מבעיות, כפי שקרה באירוויזיון הילדים 2004. בלגיה הייתה המדינה הראשונה שהציעה את נכונותה לארח את תחרות אירוויזיון הילדים 2005 בשטחה, ותחרות זו אכן התקיימה בבלגיה.
כל תחרויות אירוויזיון הילדים משודרות בפורמט 16:9 מסך רחב ו-HDTV.[8] בשנים 2003–2006, הופקו גם תקליטורי DVD עם שירי התחרות (בדומה לתקליטורים שמופקים בתחרות הזמר של האירוויזיון), אולם ב-17 בינואר 2008, איגוד השידור האירופי הודיע על הפסקת הפקת התקליטורים עקב חוסר עניין הציבור.[9]
החל מאירוויזיון הילדים 2008, שיטת הניקוד היא 50% הצבעת השופטים ו-50% הצבעת הקהל (Televoting).[10] בכל התחרויות הקודמות, שיטת הניקוד הייתה 100% הצבעת הקהל, שהחליט באופן בלעדי מי השיר הזוכה. בכל שנה, לעשר המדינות המתחרות שמקבלות את מספר הקולות הרב ביותר מכל מדינה, מוענקות נקודות הנעות בין 1 ל-8, ואחר כך 10 ו-12 ("דוז פואה", בצרפתית). בשנים 2003–2005, לאחר שכל השירים בתחרות הופיעו, לצופים ניתנו כ-10 דקות להצביע לשירים האהובים עליהם ביותר. החל משנת 2006, קווי ההצבעה של התחרות פתוחים לאורך כל שידור התחרות. כמו כן, בשנים 2007, 2008 ו-2010 כל הרווחים מהצבעות הקהל (Televoting) נתרמו לקרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים.[11]
לפני אירוויזיון הילדים 2007, אילו רשות שידור מסוימת לא הייתה משדרת את התחרות בשידור חי במדינתה, הדבר היה כרוך בקנס כספי. כיום, לא מוטלת עוד חובה על רשויות השידור לשדר את התחרות בשידור חי, והן יכולות לשדר את התחרות מאוחר יותר, בשעות צפייה מותאמות יותר לילדים. כמו כן, בנקודות שונות לאורך התחרות, רשתות שידור מורשות להשהות את שידור התחרות למשך מספר דקות, ולהקרין לצופים בתחרות פרסומות.
בשנים 2003 - 2008, במהדורותיה הראשונות של התחרות, התחרות התקבלה היטב בקרב המדינות החברות באיגוד השידור האירופי, שהביאה לנסיקה במספר המדינות שרצו להשתתף בתחרות. החל מתחרות אירוויזיון הילדים 2009, שנערכה בקייב, אוקראינה, חלה ירידה חדה במספר המדינות שרצו להשתתף בתחרות - מגמת ירידה שהתגברה בתחרויות אירוויזיון הילדים 2012 ואירוויזיון הילדים 2013, בהן השתתפו רק 12 מדינות. בתחרות אירוויזיון הילדים 2014 שנערכה במרסה, מלטה, חלה שוב עלייה במספר המדינות שרצו להשתתף, ובאותה שנה, מספר המדינות שהשתתפו הסתכם ב-16 מדינות (כמו בתחרויות שנערכו בשנים 2003 ו-2005).
פורמט התחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]_at_2nd_rehearsal_of_JESC_2013.jpg)
במהלך כל היסטוריית התחרות, פורמט התחרות נותר בלא שינוי ניכר, כאשר פורמט התחרות מורכב מהופעות מוזיקליות בשידור חי של אמנים צעירים, שנבחרו על ידי רשות השידור המייצגת אותם. איגוד השידור האירופי טוען כי מטרת התוכנית היא "לקדם כישרונות צעירים בתחום המוזיקה הפופולרית, על ידי עידוד תחרות בין האמנים".[1]
התחרות תמיד מתקיימת במוצאי שבת, בסוף נובמבר או תחילת דצמבר, ונמשכת כשעתיים ו-15 דקות (אם כי התחרות בשנת 2014 הייתה חריגה, ונמשכה כשעתיים ו-30 דקות).[1]
בניגוד לתחרות הזמר של האירוויזיון, המדינה המנצחת בשנה מסוימת לא מקבלת באופן אוטומטי את הזכות לארח את התחרות בשנה שאחריה.[2] חוק זה שונה בשנת 2012, כאשר אוקראינה קיבלה את הזכות לארח את התחרות בשנת 2013.[12]
עד התחרות בשנת 2013, רק האמנים הזוכים במקום הראשון בתחרות קיבלו פרס ותעודה. מאז התחרות בשנת 2013, שלושת המקומות הראשונים בתחרות מקבלים פרס ותעודה.[12]
את התחרות מגישים, לרוב, שני מגישים - גבר ואישה (אם כי שנת 2006 ושנת 2014 היו חריגות),[13] המופיעים בקביעות על הבמה ועם האמנים ב"חדר הירוק" (ה"גרין רום"). כמו כן, המגישים אחראים גם על אמירת התוצאות הסופיות, לאחר שמוסרי הניקוד מכל מדינה מציגים את התוצאות שהתקבלו ממדינתם.
למרות שתחרות אירוויזיון הילדים מתנהלת על פי דגם הפורמט של תחרות הזמר של האירוויזיון, ישנם מספר הבדלים בולטים בין שתי התחרויות ומאפיינים שהם ייחודיים לתחרות אירוויזיון הילדים: לדוגמה, בעת המופע מילות השירים חייבות להיות מושרות בשידור חי, אך קולות רקע עשויים להיות מוקלטים מראש בתור גיבוי. בנוסף, על בימת התחרות מותר שיופיעו בכל הופעה עד שמונה אמנים, בניגוד למגבלה של עד שישה אמנים בתחרות הזמר של האירוויזיון. כמו כן, מאז תחרות אירוויזיון הילדים 2005, כל מדינה זוכה באופן אוטומטי ב-12 נקודות, כדי למנוע מצב בו מדינה לא תקבל אף נקודה ("Null points"). במהות, מדינה שתסיים את הצבעת התחרות רק עם 12 נקודות, היא בדיוק כמדינה שקיבלה אפס נקודות.[12] עם זאת, עד היום, בתחרות אירוויזיון הילדים אף מדינה לא זכתה בתואר המדינה שלא קיבלה אף נקודה, הידוע לשמצה.
הבדל בולט נוסף בין שתי התחרויות הוא שאמן אינו יכול להשתתף בתחרות יותר מפעם אחת, אך למרות זאת, איגוד השידור האירופי העניק אישור חד-פעמי ומיוחד ליקטרינה ריאבובה (שזכתה במקום השני בשנת 2009, כאשר ייצגה בתחרות אירוויזיון הילדים את רוסיה) לייצג בשנית את רוסיה בתחרות אירוויזיון הילדים 2011. על פי מפקח התחרות דאז, סייסטה באקר, חוק זה בוטל בשנת 2012. כמו כן, בשנת 2010, נפסלה יקטרינה ריאבובה מתחרות קדם-אירוויזיון הילדים הרוסי עקב קיומו של חוק זה.
חוקים והגבלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]_Gaia_Cauchi_at_rehearsal_2.jpg)
איגוד השידור האירופי קבע מספר חוקים והגבלות בתחרות:
ראשית, השיר חייב להיות כתוב ומושר בשפה הרשמית (או אחת מהשפות הרשמיות) של המדינה המיוצגת. עם זאת, בשיר יכולות להופיע מספר שורות בשפה שהיא אינה השפה הרשמית במדינה. חוק השפה הוחל גם בתחרות הזמר של האירוויזיון בין השנים 1966–1972 ושוב בין השנים 1977–1998. בנוסף, האומנים בתחרות חייבים להיות אזרחי המדינה אותה הם מייצגים או תושבי קבע שחיים במדינה שנתיים לפחות.
בתחילת דרכה, תחרות אירוויזיון הילדים הייתה פתוחה לאמנים בגילאי 8–15,[14] אולם, החל מאירוויזיון הילדים 2007, טווח הגילאים צומצם, וכיום רק אמנים, שביום קיומה של התחרות, נמצאים בטווח גילאי 9–14, יכולים להשתתף בתחרות.[1]
בניגוד לתחרות הזמר של האירוויזיון, בתחרות אירוויזיון הילדים אמן אינו יכול להשתתף בתחרות יותר מפעם אחת (חוק זה בוטל בשנת 2012).
השיר הנשלח לתחרות לא יכול להיות שיר שפורסם ויצא לאור באופן מסחרי, וחייב להימשך בין 2 דקות ו-45 שניות ל-3 דקות (משנת 2013 ואילך).[2] כמו כן, בשנים 2003–2006, איגוד השידור האירופי קבע כי אמנים שהוציאו לאור שירים ומוזיקה באופן מסחרי אינם יכולים להשתתף בתחרות.[15] חוק זה בוטל בשנת 2007, ובכך אפשר לאמנים שהוציאו לאור שירים ומוזיקה באופן מסחרי להשתתף בתחרות. כתוצאה מביטול החוק, רשות השידור הנורווגית, NRK, בחרה לפרוש מהתחרות ולא חזרה לתחרות עד כה.[16]
החל אירוויזיון הילדים 2008, התירו למבוגרים לכתוב שירים לתחרות.[16] בעבר, כל כותבי השירים לתחרות היו חייבים להיות ילדים בטווח הגילאים 10–15.
מפקחי התחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התחרות מופקת מדי שנה על ידי איגוד השידור האירופי (EBU).
בשנים 2003–2010, המפקח הבכיר של תחרות אירוויזיון הילדים היה סוונטה סטוקסליוס משוודיה, שעמד גם בראש "קבוצת ההיגוי" שקבעה את חוקי התחרות והחליטה איזו רשות שידור תארח את התחרות בשנה הבאה.[17] תפקידה העיקרי של "קבוצת ההיגוי" הוא לשמור על קשר בין איגוד השידור האירופי לבין רשות השידור המארחת באותה שנה. כמו כן, חובתה לוודא כי האמנים הצעירים לא נשארים לבד ללא השגחת מבוגר אחראי ו”ליצור אווירת צוות בין האמנים, ולפתח את החוויה שלהם ותחושת הקהילתיות”.[2] בשנים 2003–2010, כיהן סטוקסליוס בתפקיד המפקח הבכיר גם של תחרות הזמר של האירוויזיון. כאמור, בשנת 2010, לאחר אירוויזיון הילדים 2010, התפטר סטוקסליוס מתפקידו כמפקח הבכיר של שתי התחרויות - הן של אירוויזיון הילדים והן של תחרות הזמר של האירוויזיון, בטענה שהוא רוצה ”להעניק לאחרים את ההזדמנות להפיק את התחרות ולהעלות אותה לשלב הבא”.[18] בשנת 2011, לאחר התפטרותו של סטוקסליוס, תפס את מקומו סייסטה באקר מהולנד. בשנת 2013, ולדיסלב יעקובלב מרוסיה, תפס את מקומו של באקר, והוא שימש כמפקח הבכיר של התחרות עד שנת 2015.[19]
רשימת מפקחי התחרות שמונו על ידי איגוד השידור האירופי (EBU) מאירוויזיון הילדים 2003 עד כה:
| מפקח התחרות | מדינה | כיהן בשנים |
|---|---|---|
| סוונטה סטוקסליוס |  שוודיה
|
2003–2010 |
| סייסטה באקר |  הולנד
|
2011–2012 |
| ולדיסלב יעקובלב |  רוסיה
|
2013–2015 |
| יון אולה סאנד |  נורווגיה
|
2016–2019 |
| מרטין אסטרדאל | שוודיה
|
החל מ-2020 |
מחלוקות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מספר מדינות, בהן נורווגיה ודנמרק, פרשו מהתחרות בשנת 2006 משום שהן ”מצאו את הטיפול באמנים הצעירים כלא אתי”, ולא חזרו אליה עד כה.[20] בעקבות פרישתן מהתחרות, הן החיו מחדש את תחרות השירים הסקנדינבית לילדים "אם.פי.ג'י נורדיק" (MPG Nordic), שלא הופקה מאז החלה הפקת תחרות אירוויזיון הילדים בשנת 2003. בנוסף, נאמר כי נורווגיה החליטה לפרוש מתחרות אירוויזיון הילדים משום שהיא לא רוצה ”להשתתף בתחרות שמנצלת ילדים ומטילה עליהם לחץ גדול”. עם זאת, נורווגיה משתתפת בתחרות השירים הסקנדינבית לילדים "אם.פי.ג'י נורדיק" (MPG Nordic), יחד עם דנמרק, שוודיה ופינלנד.
- בשנת 2007, הודיעה ספרד שהיא פורשת מתחרות אירוויזיון הילדים, לאחר שמנהל רשות השידור הספרדית, TVE, חוויאר פונס, אמר כי ”אירוויזיון הילדים מקדם סטריאוטיפים שאיננו חולקים”.[21] עם זאת, ספרד חזרה לתחרות בשנת 2019, ולא פרשה ממנה נכון לשנת 2023.
יחסי אזרבייג'ן וארמניה באירוויזיון הילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יחסי ארמניה ואזרבייג'ן היו עוינים מאז החלו שתי המדינות להשתתף בתחרות הזמר של האירוויזיון ב-2006 (ארמניה) ו-2008 (אזרבייג'ן) ובתחרות אירוויזיון הילדים ב-2007 (ארמניה) ו-2012 (אזרבייג'ן). שתי המדינות נמנעו מלהצביע אחת לשנייה עקב הסכסוך הקיים ביניהן על חבל הארץ נגורנו קרבאך, הנמצא דה פקטו תחת שלטון ארמני מאז שנת 1993, אך דה יורה נמצא תחת שלטון אזרי. חבל הארץ נגורנו קרבאך מהווה מקור מתמיד למחלוקת ומתח צבאי בין אזרבייג'ן לארמניה, מאבק שהסלים והחריף בעקבות התפרקות ברית המועצות בשנת 1991.
- ולדימיר ארזומיאן, זמר מחבל הארץ נגורנו קרבאך, נבחר לייצג את ארמניה בתחרות אירוויזיון הילדים 2010, וזכה במקום הראשון בתחרות באותה שנה. לאחר זכייתו של ארזומיאן במקום הראשון, נטען על ידי כלי תקשורת ארמניים כי השידור של תחרות אירוויזיון הילדים באזרבייג'ן באותה שנה נקטע, כאשר נחשף כי ארמניה היא הזוכה בתחרות.[22] טענות אלו שנויות במחלוקת על ידי מנהל ערוץ הטלוויזיה "Armenia 1" ("ארמניה 1") וראש המשלחת האירוויזיונית של ארמניה, דיאנה מנטסקאניאן, שגם הכחישו דיווחים כי ארמניה מתכוונת להגיש תלונה באיגוד השידור האירופי בעניין. בנוסף, ציינה מנטסקאניאן כי ”רשות השידור הארמנית לא ידעה אם אזרבייג'ן שידרה את התחרות בארצה באותה שנה, ובהתחשב בעובדה שאזרבייג'ן לא לוקחת חלק בתחרות אירוויזיון הילדים, אין עניין להתעסק בנושא”. בסופו של דבר, אזרבייג'ן עשתה את הופעת הבכורה שלה בתחרות אירוויזיון הילדים שנתיים לאחר מכן, בשנת 2012.[23]
אירוח התחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תחרויות | מדינה | עיר | אולם | שנים |
|---|---|---|---|---|
| 2 | הולנד
|
רוטרדם | אהוי רוטרדם | 2007 |
| אמסטרדם | אולם המוזיקה היינקן | 2012 | ||
 אוקראינה
|
קייב | היכל הספורט של קייב | 2009 | |
| היכל אוקראינה | 2013 | |||
 בלארוס
|
מינסק | מינסק ארנה | 2010 • 2018 | |
 ארמניה
|
ירוואן | קארן טקסים ספורט וקונצרטים קומפלקס | 2011 • 2022 | |
 מלטה
|
מרסה | מספנות מלטה | 2014 | |
| ולטה | מרכז כנסים הים התיכון | 2016 | ||
 פולין
|
גליביצה | גליביצה ארנה (אנ') | 2019 | |
| ורשה | מטה TVP (רשות השידור של פולין) | 2020 | ||
| צרפת
|
פריז | לה סיין מוזיקל | 2021 | |
| ניס | אולם הקונצרטים פאלה ניקאיה | 2023 | ||
| 1 |  דנמרק
|
קופנהגן | פורום קופנהגן | 2003 |
| נורווגיה
|
לילהאמר | אולם הוקנס | 2004 | |
 בלגיה
|
הסלט | את'יאס ארנה | 2005 | |
 רומניה
|
בוקרשט | אולם סאלה פוליואלאנטה | 2006 | |
 קפריסין
|
לימסול | המרכז האתלטי של קפריסין | 2008 | |
 בולגריה
|
סופיה | ארנה ארמייץ | 2015 | |
| גאורגיה
|
טביליסי | הארמון האולימפי | 2017 | |
 ספרד
|
מדריד | 2024 |
ישראל באירוויזיון הילדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ישראל באירוויזיון הילדים
| שנה | העיר המארחת | אמן | שפה | שיר | תרגום לעברית | נקודות | מקום |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2012 | אמסטרדם, הולנד
|
Kids.il (ספ') | עברית | "Let the Music Win" | "תן למוזיקה לנצח" | 68 | 8 |
| 2016 | ולטה, מלטה
|
שיר וטים | עברית ואנגלית | "Follow My Heart" | "לעקוב אחרי הלב שלי" | 27 | 15 |
| 2018 | מינסק, בלארוס
|
נועם דדון | עברית | "Children Like These" | "ילדים כאלה" | 81 | 14 |
המדינות הזוכות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | תאריך | העיר המארחת | זוכה | שפה | אמן | שיר | תרגום לעברית | נקודות | מקום שני | נקודות | מקום שלישי | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2003 | 15 בנובמבר | קופנהגן, דנמרק
|
 קרואטיה
|
קרואטית | דינו ילוסיץ' | "Ti si moja prva ljubav" | "את אהבתי הראשונה" | 134 | ספרד
|
|||
| 2004 | 20 בנובמבר | לילהאמר, נורווגיה
|
ספרד
|
ספרדית | מריה איסבל | "Antes muerta que sencilla" | "עדיף להיות מתה מאשר פשוטה" | 171 |  בריטניה
|
|||
| 2005 | 26 בנובמבר | הסלט, בלגיה
|
בלארוס
|
רוסית | קסניה סיטניק | "My vmeste" | "אנחנו ביחד" | 149 | ספרד
|
|||
| 2006 | 2 בדצמבר | בוקרשט, רומניה
|
רוסיה
|
רוסית | האחיות טולמצ'בי | "Vesenniy Jazz" | "ג'אז אביבי" | 154 | בלארוס
|
|||
| 2007 | 8 בדצמבר | רוטרדם, הולנד
|
בלארוס
|
רוסית | אלכסיי ז'יגלקוביץ' | "S druz'yami" | "עם חברים" | 137 | ארמניה
|
|||
| 2008 | 22 בנובמבר | לימסול, קפריסין
|
גאורגיה
|
ג'יבריש | חבורת בזיקבי | "Bzzz..." | "בזזז..." | 154 | אוקראינה
|
|||
| 2009 | 21 בנובמבר | קייב, אוקראינה
|
הולנד
|
הולנדית ואנגלית | ראלף | "Click clack" | "קליק קלאק" | 121 | ארמניה רוסיה
|
|||
| 2010 | 20 בנובמבר | מינסק, בלארוס
|
ארמניה
|
ארמנית | ולדימיר ארזומיאן | "Mama" | "אמא" | 120 | רוסיה
|
|||
| 2011 | 3 בדצמבר | ירוואן, ארמניה
|
גאורגיה
|
גאורגית | קבוצת קנדי | "Candy Music" | "מוזיקת הממתקים" | 108 | הולנד
|
|||
| 2012 | 1 בדצמבר | אמסטרדם, הולנד
|
אוקראינה
|
אוקראינית ואנגלית | אנסטסיה פטריק | "Небо" | "שמיים" | 138 | גאורגיה
|
|||
| 2013 | 30 בנובמבר | קייב, אוקראינה
|
מלטה
|
אנגלית | גאיה קאווז'י | "The Start" | "ההתחלה" | 130 | אוקראינה
|
|||
| 2014 | 15 בנובמבר | מרסה, מלטה
|
 איטליה
|
איטלקית ואנגלית | וינזנזו קאנטיולו | "Tu primo grande amore" | "האהבה הראשונה הנהדרת שלך" | 159 | בולגריה
|
|||
| 2015 | 21 בנובמבר | סופיה, בולגריה
|
מלטה
|
אנגלית | דסטיני צ'וקוניארה | "Not My Soul" | "לא הנשמה שלי" | 185 | ארמניה
|
|||
| 2016 | 20 בנובמבר | ולטה, מלטה
|
גאורגיה
|
גאורגית | מרים מאמאדשווילי | "მზეო" | "שמש" | 239 | ||||
| 2017 | 26 בנובמבר | טביליסי, גאורגיה
|
רוסיה
|
רוסית ואנגלית | פולינה בוגוסביץ' | "Крылья" | "כנפיים" | 188 | גאורגיה
|
|||
| 2018 | 25 בנובמבר | מינסק, בלארוס
|
פולין
|
פולנית, אנגלית | רוקסנה ונגיאל | "Anyone I Want To Be" | "כל מי שאני רוצה להיות" | 215 | צרפת
|
|||
| 2019 | 24 בנובמבר | גליביצה, פולין
|
פולנית, אנגלית | ויקטוריה גאבור | "Superhero" | "גיבור על" | 278 |  קזחסטן
|
||||
| 2020 | 29 בנובמבר | ורשה, פולין
|
צרפת
|
צרפתית | ולנטינה | "J'imagine" | "אני מדמיינת" | 200 | ||||
| 2021 | 19 | פריז, צרפת
|
ארמניה
|
ארמנית ואנגלית | מאלנה | "Qami Qami" | "רוח רוח" | 224 | פולין
|
|||
| 2022 | 11 | ירוואן, ארמניה
|
צרפת
|
צרפתית | ליסנדרו | "!Oh Maman" | "הו אמא!" | 203 | ארמניה
|
|||
| 2023 | 26 בנובמבר | ניס, צרפת
|
צרפתית | זואי קלאוזור | "Cœur" | "לב" | 228 | ספרד
|
||||
| 2024 | 16 בנובמבר | מדריד, ספרד
|
דירוג
[עריכת קוד מקור | עריכה]דירוג זה הוא דירוג הישגי כל המדינות בתחרות, על פי מספר הפעמים בה כל מדינה הגיעה למקומות הראשונים, השניים והשלישים. עבור כל מדינה שמעולם לא הגיעה למקומות אלו מצוין המקום הגבוה ביותר שכן הגיעה אליו.
| מקום | מדינה | מקום ראשון | מקום שני | מקום שלישי | המקום הגבוה ביותר |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | גאורגיה
|
3 | 2 | 1 | |
| 2 | צרפת
|
3 | 1 | 1 | |
| 3 | ארמניה
|
2 | 5 | 3 | |
| 4 | רוסיה
|
2 | 2 | 0 | |
| 5 | בלארוס
|
2 | 1 | 2 | |
| 6 | פולין
|
2 | 1 | 0 | |
| 7 | מלטה
|
2 | 0 | 0 | |
| 8 | ספרד
|
1 | 3 | 2 | |
| 9 | אוקראינה
|
1 | 2 | 0 | |
| 10 | הולנד
|
1 | 1 | 0 | |
| 11 | איטליה
|
1 | 0 | 1 | |
| קרואטיה
|
1 | 0 | 1 | ||
| 13 | קזחסטן
|
0 | 2 | 0 | |
| 14 | הממלכה המאוחדת
|
0 | 1 | 1 | |
| 15 | בולגריה
|
0 | 1 | 0 | |
| 16 |  אוסטרליה
|
0 | 0 | 2 | |
 סרביה
|
0 | 0 | 2 | ||
| 18 |  ליטא
|
0 | 0 | 1 | |
| נורווגיה
|
0 | 0 | 1 | ||
 סלובניה
|
0 | 0 | 1 | ||
| שוודיה
|
0 | 0 | 1 | ||
| 22 |  אירלנד
|
0 | 0 | 0 | 4 |
| בלגיה
|
0 | 0 | 0 | 4 | |
| דנמרק
|
0 | 0 | 0 | 4 | |
| רומניה
|
0 | 0 | 0 | 4 | |
| 26 |  אזרבייג'ן
|
0 | 0 | 0 | 5 |
 אלבניה
|
0 | 0 | 0 | 5 | |
 מקדוניה הצפונית
|
0 | 0 | 0 | 5 | |
| 29 |  יוון
|
0 | 0 | 0 | 6 |
 מולדובה
|
0 | 0 | 0 | 6 | |
| 31 |  ישראל
|
0 | 0 | 0 | 8 |
 פורטוגל
|
0 | 0 | 0 | 8 | |
| קפריסין
|
0 | 0 | 0 | 8 | |
| 34 |  גרמניה
|
0 | 0 | 0 | 9 |
 לטביה
|
0 | 0 | 0 | 9 | |
| 36 |  סן מרינו
|
0 | 0 | 0 | 10 |
| 37 |  מונטנגרו
|
0 | 0 | 0 | 13 |
 סרביה ומונטנגרו
|
0 | 0 | 0 | 13 | |
| 39 |  אסטוניה
|
0 | 0 | 0 | 15 |
| 40 |  שווייץ
|
0 | 0 | 0 | 16 |
| 41 |  ווילס
|
0 | 0 | 0 | 18 |
זכיות לפי מדינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| זכיות | מדינה | שנות זכייה |
|---|---|---|
| 3 | גאורגיה
|
2008 • 2011 • 2016 |
| צרפת
|
2020 • 2022 • 2023 | |
| 2 | ארמניה
|
2010 • 2021 |
| בלארוס
|
2005 • 2007 | |
| מלטה
|
2013 • 2015 | |
| פולין
|
2018 • 2019 | |
| רוסיה
|
2006 • 2017 | |
| 1 | איטליה
|
2014 |
| אוקראינה
|
2012 | |
| הולנד
|
2009 | |
| ספרד
|
2004 | |
| קרואטיה
|
2003 |
הרכב המדינות בתחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מדינות שלא משתתפות באירוויזיון הילדים
רשימת המשתתפות על-פי מועד הצטרפותן לתחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | רשימת המשתתפות על-פי מועד הצטרפותן לתחרות |
|---|---|
| 2003 | בלארוס, בלגיה, דנמרק, הולנד, הממלכה המאוחדת, יוון, לטביה, מלטה, מקדוניה הצפונית, נורווגיה, ספרד, פולין, קפריסין, קרואטיה, רומניה, שוודיה
|
| 2004 | צרפת, שווייץ
|
| 2005 | סרביה ומונטנגרו, רוסיה
|
| 2006 | אוקראינה, סרביה, פורטוגל
|
| 2007 | ארמניה, בולגריה, גאורגיה, ליטא
|
| 2010 | מולדובה
|
| 2012 | אזרבייג'ן, אלבניה, ישראל
|
| 2013 | סן מרינו
|
| 2014 | איטליה, מונטנגרו, סלובניה
|
| 2015 | אוסטרליה, אירלנד
|
| 2018 | ויילס, קזחסטן
|
| 2020 | גרמניה
|
| 2023 | אסטוניה
|
המדינות שפרשו מהתחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | המדינות שפרשו מהתחרות |
|---|---|
| 2005 | צרפת, פולין, קפריסין, שווייץ
|
| 2006 | הממלכה המאוחדת, דנמרק, לטביה, נורווגיה, סרביה ומונטנגרו[24]
|
| 2007 | ספרד, קרואטיה
|
| 2008 | שוודיה, פורטוגל
|
| 2009 | בולגריה, יוון, ליטא
|
| 2010 | קפריסין, רומניה
|
| 2011 | מלטה, סרביה
|
| 2012 | בולגריה, ליטא, לטביה, מקדוניה הצפונית
|
| 2013 | אלבניה, בלגיה, ישראל
|
| 2014 | מקדוניה הצפונית, אזרבייג'ן, מולדובה
|
| 2015 | קרואטיה, קפריסין, שוודיה
|
| 2016 | סלובניה, סן מרינו, מונטנגרו
|
| 2017 | בולגריה, ישראל
|
| 2018 | קפריסין
|
| 2019 | אזרבייג'ן, ישראל
|
| 2020 | אוסטרליה, ויילס, מקדוניה הצפונית, אירלנד, איטליה, אלבניה, פורטוגל, ארמניה
|
| 2021 | בלארוס
|
| 2022 | אזרבייג'ן, בולגריה, גרמניה, רוסיה
|
| 2023 | קזחסטן, סרביה
|
| 2024 | הממלכה המאוחדת
|
המדינות שחזרו לתחרות לאחר פרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שנה | המדינות שחזרו לתחרות לאחר פרישה |
|---|---|
| 2006 | קפריסין
|
| 2009 | שוודיה
|
| 2010 | לטביה, ליטא
|
| 2011 | בולגריה
|
| 2013 | מלטה, מקדוניה הצפונית
|
| 2014 | בולגריה, סרביה, קפריסין, קרואטיה
|
| 2015 | אלבניה, מקדוניה הצפונית
|
| 2016 | פולין, קפריסין, ישראל
|
| 2017 | פורטוגל
|
| 2018 | צרפת, ישראל, אזרבייג'ן
|
| 2019 | ספרד
|
| 2021 | אירלנד, פורטוגל, מקדוניה הצפונית,
|
| 2022 | הממלכה המאוחדת
|
| 2023 | גרמניה
|
| 2024 | קפריסין, סן מרינו
|
מספר שנות ההשתתפות בתחרות של כל מדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מדינה | מספר השתתפויות |
|---|---|
| הולנד
|
21 |
| מלטה
|
18 |
| בלארוס
|
18 |
| אוקראינה
|
17 |
| מקדוניה הצפונית
|
17 |
| רוסיה
|
17 |
| גאורגיה
|
16 |
| ארמניה
|
15 |
| סרביה [25]
|
14 |
| שוודיה
|
11 |
| בלגיה
|
10 |
| פולין
|
9 |
| קפריסין
|
9 |
| איטליה
|
8 |
| אלבניה
|
8 |
| ספרד
|
8 |
| אירלנד
|
7 |
| רומניה
|
7 |
| בולגריה
|
7 |
| פורטוגל
|
7 |
| יוון
|
6 |
| צרפת
|
6 |
| אוסטרליה
|
5 |
| לטביה
|
5 |
| קזחסטן
|
5 |
| קרואטיה
|
5 |
| הממלכה המאוחדת
|
4 |
| ליטא
|
4 |
| מולדובה
|
4 |
| אזרבייג'ן
|
4 |
| דנמרק
|
3 |
| ישראל
|
3 |
| נורווגיה
|
3 |
| סן מרינו
|
3 |
| ווילס
|
2 |
| מונטנגרו
|
[26]2 |
| סלובניה
|
2 |
| גרמניה
|
2 |
| סרביה ומונטנגרו
|
1[27] |
| שווייץ
|
1 |
תחרות הזמר של האירוויזיון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – תחרות הזמר של האירוויזיון
להלן רשימה של משתתפי-עבר בתחרות אירוויזיון הילדים, שלקחו חלק בקדמי-האירוויזיון במדינתם, במטרה להתחרות בתחרות הזמר של האירוויזיון או להופיע בתחרות כאורחים מיוחדים שאינם מתחרים בתחרות:
| מדינה | אמן | תחרות אירוויזיון הילדים | תחרות האירוויזיון | הערות |
|---|---|---|---|---|
| אוקראינה
|
ויקטוריה פטריק[28] | 2008 | 2014 | ויקטוריה פטריק עלתה לגמר תחרות קדם-אירוויזיון 2014 באוקראינה, בו היא סיימה במקום השני עם השיר שלה "Love Is Lord" ("האהבה היא אדון"), אחרי הזוכה מריה ירמצ'וק והשיר שלה "Tick-Tock" ("טיק טוק"). |
| גאורגיה
|
אירו חצ'נובי | 2011 | 2023 | אירו חצ'נובי נבחרה לייצג את גאורגיה באירוויזיון 2023 עם השיר Echo אשר לא עלה לגמר. |
| דנמרק
|
אן גאדגרד | 2003 | 2015 | אן גאדגרד לקחה חלק בתחרות קדם-האירוויזיון הדני, Dansk Melodi Grand Prix, בשנת 2015. |
| מלטה
|
גאיה קאווז'י | 2013 | 2014 | גאיה קאווז'י ביצעה את השיר עמו ניצחה באירוויזיון הילדים 2013, "The Start" ("ההתחלה"), כאורחת מיוחדת בגמר תחרות האירוויזיון 2014, בקופנהגן, דנמרק. |
| דניאל טסטה | 2008 | 2014 | דניאל טסטה לקח חלק בתחרות קדם-אירוויזיון 2014 עם השיר "One Last Ride" ("נסיעה אחת אחרונה"). הוא הגיע למקום השלישי בגמר תחרות קדם-האירוויזיון. | |
| 2015 | דניאל טסטה לקח חלק בתחרות קדם-אירוויזיון 2015 עם השיר "Something In The Way" ("משהו בדרך"). | |||
| סופי דבטיסטה | 2006 | 2014 | סופי דבטיסטה לקחה חלק בתחרות קדם-אירוויזיון 2014 עם השיר "Let The Sunshine In" ("תן לאור השמש להיכנס"). היא הגיעה למקום האחד עשר בתחרות קדם-האירוויזיון. | |
| דסטיני צ'אקונירה | 2015 | 2019, 2020 ו-2021 | דסטיני היית זמרת הליווי של מיקאלה פאצ'ה ב-2019. ב-2020, דסטיני זכה באקס פקטור מלטה, ונבחרה לייצג את ארצה בתחרות האירוויזיון לשנת 2020. אך ב-18 במרץ 2020 הודיע איגוד השידור האירופי על ביטול התחרות בשל התפשטות מגפת הקורונה.[29] לאחר ביטול התחרות, רשות השידור המלטזית הכריזה כי דסטיני תייצג את מלטה באירוויזיון 2021. | |
| מקדוניה הצפונית
|
ויקטוריה לובה | 2003 | 2015 | ויקטוריה לובה הגיעה לגמר תחרות קדם-אירוויזיון 2015 במקדוניה הצפונית, "פסטיבל סקופיה", עם השיר "Edna edinstvena" ("עדנה הייחודית"). |
| נורווגיה
|
מאלין רייטן | 2005 | 2012 | מאלין רייטן הגיעה לגמר בתחרות קדם-האירוויזיון הנורווגי, Melodi Grand Prix, בשנת 2012. |
| סן מרינו
|
מיקאל פרניולה | 2013 | 2015 | מיקאל פרניולה דורג במקום העשירי בתחרות אירוויזיון הילדים 2013, עם השיר "O-o-O Sole intorno a me" ("או-הו אור שמש מסביבי"). פרניולה נבחר בוועדה פנימית על ידי רשות השידור הסן מרינית, SMRTV, לייצג את סן מרינו באירוויזיון 2015, בווינה, אוסטריה, ביחד עם אניטה סימונצ'יני, שייצגה את סן מרינו באירוויזיון הילדים 2014 כחלק מלהקת "סוכריות המנטה", עם השיר "Breaking My Heart" ("שוברים את לבי"). |
| אניטה סימונצ'יני | 2014 | אניטה סימונצ'יני ייצגה את סן מרינו באירוויזיון הילדים 2014 כחלק מלהקת "סוכריות המנטה", ודורגה במקום החמישה עשר בתחרות עם השיר "Breaking My Heart" ("שוברים את לבי"). סימונצ'יני נבחרה בוועדה פנימית על ידי רשות השידור הסן מרינית, SMRTV, לייצג את סן מרינו באירוויזיון 2015, בווינה, אוסטריה, יחד עם מיקאל פרניולה, שייצג את שייצג את סן מרינו באירוויזיון הילדים 2013 עם השיר "O-o-O Sole intorno a me" ("או-הו אור שמש מסביבי"). | ||
| ספרד
|
דני פרננדס | 2006 | 2011 | דני פרננדס הגיע לגמר תחרות קדם-אירוויזיון 2011 בספרד, כחלק מלהקת בנים בשם "Auryn". הלהקה הגיעה למקום השלישי בגמר תחרות קדם-האירוויזיון. |
| סרביה
|
נוונה בוזוביץ' | 2007 | 2013 | נוונה בוזוביץ' ייצגה את סרביה בתחרות האירוויזיון 2013 שנערכה במאלמה, שוודיה, כחלק מלהקת "3 שלי", עם השיר "Љубав је свуда" ("האהבה נמצאת בכל מקום"). הלהקה הגיעה למקום האחד עשר בחצי הגמר של התחרות עם 46 נקודות. |
| 2019 | נוונה בוזוביץ' ייצגה את סרביה בתחרות האירוויזיון 2019 שנערכה בתל אביב, ישראל עם השיר "круна" (כתר). היא העפילה לגמר מהמקום ה-7 עם 156 נקודות וסיימה במקום ה-18 בגמר עם 89 נקודות | |||
| פולין
|
ורוניקה בוצ'אט[30] | 2004 | 2010 | ורוניקה בוצ'אט הייתה זמרת הליווי של הזמר שייצג את פולין באירוויזיון 2010, מרצין מרוזינסקי. |
| קפריסין
|
מריוס טופי | 2004 | 2006 | מריוס טופי הגיע לגמר תחרות קדם-אירוויזיון 2006 הקפריסאי, A Song for Europe, בשנת 2006, בו דורג במקום השני. |
| קאריס סבה | 2008 | 2015 | קאריס סבה השתתף בתחרות קדם-האירוויזיון הקפריסאי, Eurovision Song Project, בשנת 2015. | |
| רוסיה
|
האחיות טולמצ'בי | 2006 | 2009 | האחיות טולמצ'בי הופיעו במופע הפתיחה של חצי גמר תחרות קדם-אירוויזיון 2009 במוסקבה, רוסיה. |
| 2014 | חמש שנים לאחר שהאחיות טולמצ'בי הופיעו במופע הפתיחה של חצי גמר תחרות קדם-אירוויזיון 2009, הן נבחרו בוועדה פנימית על ידי רשות השידור הרוסית לייצג את רוסיה בתחרות האירוויזיון 2014 בקופנהגן, דנמרק, עם השיר "Shine" ("תזרח"). הן העפילו לגמר התחרות מהמקום השישי בחצי הגמר עם 63 נקודות, והתמקמו במקום השביעי בגמר התחרות עם 89 נקודות. האחיות טולמצ'בי הן המנצחות הראשונות בתחרות אירוויזיון הילדים שהופיעו בתחרות הזמר של האירוויזיון. | |||
| שוודיה
|
מולי סאנדן | 2006 | 2009 | מולי סאנדן הגיעה למקום האחד עשר בתחרות קדם-האירוויזיון השוודי, מלודיפסטיבלן, בשנת 2009. |
| 2012 | מולי סאנדן הגיעה למקום החמישי בתחרות קדם-האירוויזיון השוודי, מלודיפסטיבלן, בשנת 2012. |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)- אתר האינטרנט הרשמי של אירוויזיון הילדים (בעברית)
אירוויזיון הילדים, ברשת החברתית פייסבוק
אירוויזיון הילדים, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
אירוויזיון הילדים, ברשת החברתית אינסטגרם
אירוויזיון הילדים, סרטונים בערוץ היוטיוב- חדשות אירוויזיון הילדים (באנגלית ורוסית)
- רותי זוארץ, אירוויזיון הילדים, באתר ynet, 11 באוקטובר 2005
- מרב יודילוביץ', פטיט אירוויזיון, באתר ynet, 21 בנובמבר 2007
- חגית רון־רבינוביץ', אמסטרדם, דוז פואה, אבל בקטן, באתר ישראל היום, 30 בנובמבר 2012
- אריאנה מלמד, אירוויזיון ג'וניור: מופת של ניצול, באתר ynet, 2 בדצמבר 2012
.svg){kind=icon}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 "תחרות אירוויזיון הילדים"(הקישור אינו פעיל, 18.5.2020) באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 "חוקי תחרות הזמר אירוויזיון הילדים", איגוד השידור האירופי (באנגלית)
- ^ "תחרת אירוויזיון הילדים - WEBTV" (הקישור אינו פעיל, 18.5.2020)באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
- ^ "לוגו חדש לתחרות אירוויזיון הילדים" באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
- ^
"אם.פי.ג'י נורדיק 2002, תחרות שירים סקנדינבית לילדים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- ^ "תחרות הזמר אירוויזיון הילדים הראשונה נולדה"(הקישור אינו פעיל, 18.5.2020) באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
- ^ "תחרות אירוויזיון הילדים"(הקישור אינו פעיל, 18.5.2020) באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
- ^ "תחרות אירוויזיון הילדים החדשה תשודר באיכות HDTV" (הקישור אינו פעיל, 18.5.2020) באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
- ^ "אירוויזיון הילדים 2007: אין DVD לתחרות" באתר ארכיון האינטרנט (באנגלית)
- ^ "אירוויזיון הילדים: שינויי פורמט מינוריים"(הקישור אינו פעיל, 18.5.2020) באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
- ^ "אירוויזיון הילדים ואיגוד השידור האירופי מתאחדים כדי להעלות מודעות ולתרום ליוניסף" באתר יוניסף (באנגלית)
- ^ 1 2 3 "פחות מ-50 ימים לתחרות אירוויזיון הילדים 2013"(הקישור אינו פעיל, 18.5.2020) באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
- ^ "תחרות אירוויזיון הילדים השלישית"(הקישור אינו פעיל, 18.5.2020) באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
- ^ "תחרות אירוויזיון הילדים"(הקישור אינו פעיל, 18.5.2020) באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
- ^ "האירוע" באתר ארכיון האינטרנט (באנגלית)
- ^ 1 2 "תחרות אירוויזיון הילדים" באתר esckaz.com (באנגלית)
- ^ "קבוצת ההיגוי של תחרות אירוויזיון הילדים" באתר הרשמי של איגוד השידור האירופי (באנגלית)
- ^ "סוונטה סטוקסליוס נפרד מהאירוויזיון" באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
- ^ "נבחר האולם בו יתקיים אירוויזיון הילדים 2013"(הקישור אינו פעיל, 18.5.2020) באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
- ^ "הסקנדינביות פרשו מהתחרות" באתר esctoday.com (באנגלית)
- ^ "רשות השידור הספרדית, TVE, פרשה מתחרות אירוויזיון הילדים" באתר elpais.com (בספרדית)
- ^ "אזרבייג'ן לא שידרה את רגע ניצחונו של ולדימיר ארזומיאן באירוויזיון הילדים 2010" באתר panarmenian.net (באנגלית)
- ^ "אירוויזיון הילדים 2012: 12 מדינות אישרו את השתתפותן בתחרות"(הקישור אינו פעיל, 18.5.2020) באתר הרשמי של אירוויזיון הילדים (באנגלית)
- ^ סרביה ומונטנגרו פרשה מתחרות אירוויזיון הילדים 2006 עקב משאל העם על עצמאותה של מונטנגרו. באותה שנה הצטרפה סרביה לתחרות כמדינה עצמאית.
- ^ ועוד הופעה אחת כחלק מסרביה ומונטנגרו
- ^ ועוד הופעה משותפת אחת כחלק מסרביה ומונטנגרו.
- ^ היו גם הופעות נוספות בתחרות של סרביה ושל מונטנגרו בנפרד.
- ^ ויקטוריה פטריק, זוכת המקום השני באירוויזיון הילדים 2008, היא אחותה הגדולה של אנסטסיה פטריק, זוכת המקום הראשון באירוויזיון הילדים 2012.
- ^ שגיא בן נון, בעקבות התפשטות הקורונה: בוטל אירוויזיון 2020, באתר וואלה, 18 במרץ 2020
- ^ ורוניקה בוצ'אט ייצגה את פולין באירוויזיון הילדים 2004 כחלק מלהקת "KWADro".
| אירוויזיון הילדים | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ||||||||||||
| ||||||||||||
| ||||||||||||
| ||||||||||||